צפיפות היא לא תמיד משהו שאנחנו מייחלות לו. הכבישים צפופים, בתי הקפה בימי שישי צפופים, אפילו התור לקולנוע – תמיד צפוף! אבל כשזה מגיע לעצמות, צפיפות היא דבר מבורך. עם הגיל, שחיקה בעצם מתחילה להיות מהירה מבניית העצם, וכתוצאה מכך אנו מאבדים מסת העצם וצפיפות העצם יורדת.
לאחר גיל 30, אנשים מתחילים לאבד בהדרגה מסת עצם. כאשר העצם פחות חזקה, קשה לה לעמוד בעומס ולכן עלולים להיווצר שברים. בנקודה מסוימת תהליך זה עשוי להפוך למצב המוגדר אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס היא מחלה שמחלישה את העצמות, ומעלה את הסיכון לשברים פתאומיים או לא צפויים. זוהי מחלה ״שקטה״, שלרוב מתקדמת ללא תסמינים או כאב, ומתגלה רק לאחר שהעצם החלשה גורמת לשברים, בדרך כלל בגב או באגן.
כיצד אוסטאופורוזיס קשורה לגיל המעבר?
בגיל המעבר או סביב המנופאוזה אנחנו צריכות להיות ערות במיוחד לבריאות העצמות שלנו. גיל מעבר מוקדם (לפני גיל 40) וכל תקופה ממושכת שבמהלכה רמות האסטרוגן נמוכות ואין מחזור חודשי, או שהוא אינו סדיר, יכולה לגרום לאיבוד של מסת עצם.1 זאת מכיוון שהורמון האסטרוגן מסייע לשמור על בריאות העצמות.
נשים במנופאוזה עשויות לאבד עד 20% מצפיפות העצם בתקופה של 5 עד 7 שנים לאחר שהן מפסיקות לקבל את המחזור החודשי. עובדה זו הופכת נשים לאחר מנופאוזה בעלות סיכון מוגבר לעצמות חלשות (אוסטאופורוזיס) ושברים.
מהם גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס?
- גיל – צפיפות העצם וחוזק העצמות מגיעים לשיאם סביבות גיל 30. לאחר מכן מסת העצם מתחילה לרדת באופן טבעי.
- מין – נשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון גבוה יותר פי 4 מגברים לפתח אוסטאופורוזיס. עצמות אישה קלות ודקות יותר, ותוחלת חיים ארוכה יותר, הן חלק מהסיבות להבדלים בין המינים.
- מבנה העצם ומשקל הגוף – נשים רזות וקטנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח אוסטאופורוזיס, בין היתר מכיוון שיש להן פחות עצמות לאבד מנשים גדולות יותר.
- היסטוריה משפחתית – אחד מגורמי הסיכון העיקריים הם תורשה. אם להורים או לסבים או סבתות היו סימני אוסטאופורוזיס, כמו שבר באגן לאחר נפילה קלה, יתכן שאת נמצאת בסיכון גבוה יותר לדלדול עצם.
- היסטוריה אישית של שברים בעצמות.
- תרופות מסוימות, כמו סטרואידים לטווח ארוך, יכולים להגביר את הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס.
כיצד ניתן למנוע אוסטאופרוזיס
הישארי פעילה – גם אם עד היום לא היית פעילה גופנית, אימוץ סגנון חיים פעיל לאחר מנופאוזה עשוי לסייע בשמירה על העצמות. את יכולה לבצע פעילות מתונה, כמו רכיבה על אופניים או הליכה מהירה. כדאי גם שתמנעי מישיבה ממושכת, כמו בצפייה בטלוויזיה או ישיבה מול מסך מחשב.
- פעילות שכוללת הרמת משקל חשובה במיוחד כדי לחזק את העצמות ולמנוע אוסטאופורוזיס. פעילות זו כוללת תרגילים שבהם הרגליים והידיים תומכות במשקל גופך. גם פעילות אירובית, כמו ריצה, קפיצה בחבל, ריקוד ואירובי, מחזקים את השרירים, העצמות והמפרקים.
- תרגילי סיבולת, למשל, שכיבות סמיכה, הרמת משקולות או אימון בחדר כושר, משתמשים בשרירים כנגד התנגדות. השרירים מושכים את העצמות וכך מחזקים את העצמות.
תזונה מאוזנת – תפריט הכולל סידן ויטמין D יעזור לשמור על עצמות בריאות לאחר המנופאוזה. מקורות טובים לסידן כוללים ירקות עליים ירוקים (לא תרד), זרעים, אגוזים, פירות יבשים, דגים עם עצמות בקופסאות שימורים, ומוצרי חלב כמו יוגורט וגבינה. חלב דל שומן מכיל את אותה כמות הסידן כמו חלב רגיל.
למרות שקשה לקבל מספיק ויטמין D ממזון בלבד, מקורות טובים לוויטמין D כוללים דגים שומניים, ביצים או דגני בוקר עם תוספת ויטמין D. ניתן לקחת תוסף ויטמין D, במיוחד בחודשי החורף, כשיש פחות שמש.
שתייה מתונה ולא לעשן – עישון, וגם צריכה גבוהה של אלכוהול, קשורים לסיכון גבוה יותר לאוסטאופורוזיס. גמילה מעישון תסייע גם להפחית את הסיכון למחלות לב, סרטן ומחלות אחרות הקשורות לעישון.
האם לפנות לרופא?
לרשות הרופא אפשרויות טיפול שונות על מנת לסייע בשמירה על צפיפות העצם ולהפחית את הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס. אם את בגיל המעבר, או שכבר הגעת למנופאוזה, מומלץ לפנות לרופא נשים או רופא משפחה ולהתייעץ עימו.
22 במרץ 2020
