שירי נקש, דיאטנית קלינית מוסמכת
גיל המעבר יכול להיות תקופה נהדרת של בשלות אישית ומקצועית, שבה את מגיעה לשיאים אישיים ולפסגות חדשות. מדוע בכלל צריך לבצע שינויים תזונתיים עם תום הווסת, ולמה אי אפשר לשמור על ההרגלים התזונתיים שהתרגלת אליהם במשך כל חייך?
התשובה, בעיקרה, נעוצה בירידת הרמה של האסטרוגן – אחד משני הורמוני המין הנשיים.
רמת האסטרוגן הולכת ויורדת בתקופת גיל המעבר, במקביל לירידה ההולכת ויורדת בפוריות האישה. לכך יש משמעויות רבות.
תקופת גיל המעבר כוללת הן שינוי במשך ובתכיפות הווסתות (עד שלב שבו אין כלל וסת) והן את ההשפעה באספקטים שונים על הגוף והנפש, כתוצאה מהשינויים ההורמונליים. התהליך מסתיים למעשה כאשר תמה ההשפעה של שינויים הורמונליים אלו.
גיל המעבר נקרא גם מנופאוזה, שם הלקוח מהשפה היוונית ומשמעותו :מנו – חודש, פאוזה – הפסקה. השם מעיד על הפסקת המחזור החודשי, מילה אשר מעט מצמצמת את משמעות התקופה.
◄ אז על מה בדיוק מדובר בהקשר של ירידת אסטרוגן וגיל המעבר?
ירידה במסת השריר בגוף
בממוצע, באופן נורמלי, בכל עשור אנו מאבדות (ומאבדים) כ-8% ממסת השריר שלנו. התהליך הזה מתחיל להיות מורגש החל בשנות ה-40 לחיים והצניחה ברמות האסטרוגן מאיצה אותו. זה מביא לכך שאנחנו יותר חלשות (פיסית) – מישהי בת 60 שתתאמן בדיוק כמו מישהי בת 20, לא תוכל להגיע לאותה שריריות, פשוט כי כמות השרירים בגופה קטנה יותר.
ירידה בצפיפות העצם
צפיפות העצמות שלנו הולכת ויורדת עם השנים. אחד הדברים שמשפיעים עליה הוא מסת השריר, וכאשר מסתו פוחתת – יורדת גם צפיפות העצם. עצמות בצפיפות נמוכה הן "פריכות" יותר ומגבירות את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים.
ירידה במטבוליזם
גם קצב פירוק החומרים שלנו יורד עם חלוף השנים. מטבוליזם מוגבר מאפשר לאכול הרבה ולהשמין מעט, ואילו כשהמטבוליזם מואט, אפשר לצבור משקל עודף אם ממשיכים לאכול את אותו התפריט שפעם בכלל לא גרם להשמנה. הירידה המואצת במסת השריר בגיל המעבר היא חלק מההסבר למטבוליזם המופחת, שכן שריר הוא איבר שתורם להגברת קצב חילוף החומרים בגוף.
עלייה בשומן הביטני
באופן כללי, נשים צוברות עודף משקל ב"השמנת אגס" (בירכיים ובישבן), ואילו גברים משמינים פעמים רבות ב"השמנת תפוח" (השמנת ביטנית, כרס). השמנת תפוח קשורה לעמידות לאינסולין ולסיכון יתר למחלות לב וכלי דם. בגיל המעבר מתרחשת עלייה במסת השומן בגוף, שכעת מצטבר באיזור הבטן ומגדיל את היקפה. מעבר להיבט האסתטי, יש בכך עלייה בסיכון לפתח תסמונת מטבולית (השמנה, סוכרת, עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם) וללקות בתחלואה לבבית.
עלייה במשקל
פרט להצטברות שומן ביטני, גיל המעבר מאופיין בעלייה כללית במשקל, בכל אזורי הגוף. זוהי התוצאה של הירידה במסת השריר וההאטה במטבוליזם. בנוסף, היא יכולה לנבוע מהשינויים הנפשיים והרגשיים שעוברים על אישה בגיל המעבר.
עלייה בכולסטרול
עם עליית המשקל נרשם פעמים רבות גם שינוי בפרופיל השומנים בדם. בעיקר מדובר על עלייה ברמות הכולסטרול הכללי (Total Cholesterol), עלייה ברמת הכולסטרול ה"רע" (LDL, Low Density Lipoprotein) וברמות הטריגליצרידים (Triglycerides).
◄ בלי פאניקה!
קריאה של רשימת כל התופעות הגופניות שמאפיינות את גיל המעבר יכולה להיות מדכדכת ואולי אפילו מלחיצה. הצד החיובי והאופטימי של הדברים, הוא שיש (הרבה) מה לעשות – אנחנו כאן בשבילכן, עם תובנות ועם עצות פרקטיות בתחום התזונה (והספורט), שיוכלו לשפר מאוד את חייכן.
מחקרים אמריקאיים גילו שהכל מתחיל בראש: נשים שתפסו את גיל המעבר כמצב רפואי שכרוכות בו בעיות וחוסרים והזדקנות ו"בלות" כפי שנהגו לקרוא לו פעם – חוו את התקופה בצורה שלילית הרבה יותר, מנשים שהקפידו להתייחס לגיל המעבר כחלק טבעי ואינטגרלי של החיים.
הנשים מהקבוצה השנייה בחרו "לצבוע" את גיל המעבר בצבעים של חופש: חופש מדימומים, חופש מאמצעי מניעה, חופש מהחשש להיכנס להריון לא רצוי וחופש מתופעות הלוואי המציקות של המחזור החודשי.
שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה ופעילות גופנית, עשויה למזער את ההשלכות של צניחת האסטרוגן ולהקטין את הסיכונים הנובעים ממנה. אימוץ של גישה אופטימית יוכל לסייע לך לעבור את גיל המעבר בנעימות ובנינוחות ולהנות מהיתרונות הגדולים של הניסיון והבשלות שהגיל מביא איתו.