שאלות

התסמין הנפוץ ביותר בגיל המעבר הוא גלי חום. גלי חום הם גורמים לאדמומיות בגוף ובפנים, ולפעמים גורם להזעה. הלב עשוי לפעום מהר יותר. בדרך כלל לאחר גל חום תגיע צמרמורת קרירה.גלי חום הם כנראה תוצאה של שינויים בהיפותלמוס, החלק במוח שמווסת את טמפרטורת הגוף. אם ההיפותלמוס מרגיש בטעות שלאישה חם מדי הוא מייצר תגובה שתקרר את גופה. כלי דם ליד העור מתרחבים וכך מגדילים את זרימת הדם לעור כדי שניתן יהיה לפלוט חום החוצה.

גלי חום לרוב נמשכים מספר דקות, ותדירותן משתנה – הם יכולים להגיע כל כמה שעות או ימים. גלי חום פעמים רבות גורמים לאישה להרגיש מבוכה וחוסר נוחות, והם מפריעים בשינה ולהרגשה האישית, במיוחד כשהם עוצמתיים ומופיעים לעיתים קרובות.

לקריאה נוספת על גלי חום לחצי כאן

המנופאוזה היא עובדה בחייה של כל אישה. עם זאת, ההשפעה הגופנית והרגשית של גיל המעבר, המקדים מנופאוזה, והמנופאוזה עצמה, משתנה בין אישה לאישה, וגם בתקופות שונות של כל אישה. תקופה זו מסמלת את תחילתה של תקופה משמעותית של כל אישה בעולם שבאמצעות תמיכה וגישה נכונים יכולה להיות תקופה מעצימה ומרגשת.

לקריאה על התסמינים השונים ועל דרכי ההתמודדות עימם – לחצי כאן

תסמינים של מנופאוזה בעקבות ניתוח דומים לאלה שהמתרחשים במנופאוזה טבעית, כולל גלי חום, נדודי שינה, יובש ואגינלי ועוד, אבל נשים במנופאוזה בעקבות ניתוח עלולות לחוש את התסמינים בצורה עצמתית יותר. בנוסף, מכיוון שהמנופאוזה מגיעה בגיל מוקדם יותר, יש צורך במעקב קבוע אצל הרופא, לפעמים לנקוט באמצעים שמורידים את הסיכון בגיל מאוחר יותר למחלות הקשורות לירידה ברמת האסטרוגן, כמו דלדול עצם.

כל אישה חווה את גיל המעבר בצורה שונה. נשים רבות עוברות את גיל המעבר ללא שינויים גופניים כלל, מלבד אי סדירות במחזור החודשי, ולבסוף המחזור מפסיק. שינויים אחרים עשויים לכלול גלי חום, נדודי שינה, בעיות זיכרון, מצבי רוח משתנים, יובש ואגינלי ועלייה במשקל. שמירה על אורח חיים בריא חשובה לשמירה על הבריאות ופעמים יכולה למתן חלק מהתסמינים.

לקריאה נוספת אודות תסמיני גיל המעבר – לחצי כאן

יש נשים המדווחות על קושי לישון (נדודי שינה, אינסומניה) סביב גיל המעבר, ויש רופאים ונשים הטוענות שתסמינים אלה קשורים לגיל המעבר. אולם מלבד תסמינים של גיל המעבר (כמו גלי חום גורמים להזעה בלילה) יש סיבות רבות אחרות שיכולות לגרום לנדודי שינה. סיבות אלה כוללות חרדה, מתח, דיכאון, מחלה כרונית הגורמת לכאב, בעיות נשימה בשינה ואפילו תרופות מסוימות. לפני כל טיפול, יש לנסות לשפר את שגרת השינה –  לשמור על שעות קבועות שבהן הולכים לישון, להימנע מטמפרטורה גבוהה בחדר בזמן השינה, ללבוש בגדים מתאימים, להימנע מחומרים מעוררים שונים כמו מקפאין ושוקולד מריר. אם שינוי שגרת החיים אינו עוזר, יש לפנות לרופא על מנת לבדוק ממה נובעת בעיית השינה. אם בעיית השינה נובעת רק בגלל גלי חום, התייעצי עם הרופא באילו דרכים יוכל לסייע לך.

לקריאה נוספת אודות הפרעות שינה בגיל המעבר לחצי כאן

יש נשים בגיל המעבר המדווחות על עצבנות, דיכאון, חרדה, מתח ותחושה כללית ירודה בזמן גיל המעבר. נשים עם היסטוריה של דיכאון קליני, תסמונת קדם-ווסתית או דיכאון לאחר לידה רגישות יותר לדיכאון בזמן גיל המעבר, וכך גם נשים המדווחות על מתח משמעותי, בעיה בחיי המין, חוסר פעילות גופנית או גלי חום. לחלק מהנשים קשה לקבל את השלב שבו הן מתחילות ״להזדקן״, ולפעמים גיל המעבר מגיע בתקופה מאתגרת אחרת בחייה של אישה. למשל, שינוי בקריירה, הילדים גדלים ועוזבים את הבית ועוד. כאשר תסמינים אלה מפריעים לך בשגרת החיים, מומלץ לפנות לרופא שיוכל להמליץ לך באילו דרכים תוכלי להקל על עצמך.

לקריאה נוספת אודות שינויים במצב הרוח בגיל המעבר לחצי כאן

חשק מיני עשוי לרדת עם הגיל בגברים ובנשים. חשק מיני ירוד נפוץ בנשים סביב גיל 40 ו- 50, אך לא מן ההכרח שהוא ירד. יש נשים שהעניין שלהן במין עולה, בעוד שאצל אחרות הוא אינו משתנה. מה שחשוב לזכור הוא שיש מגוון גורמים פסיכולוגיים, תרבותיים, אישיים, בינאישיים וביולוגיים שיכולים לתרום לירידה בחשק המיני. אבחון רפואי יכול לזהות אם יש בעיה רפואית כלשהי שגורמת לתחושתך. אם הירידה בחשק המיני מפריעה לך, התייעצי עם הרופא המטפל.

לקריאה נוספת אודות ירידה בחשק המיני בגיל המעבר לחצי כאן

במילה אחת – לא. לנשים יש דליפת שתן שיכולה להחמיר עם הגיל. הגורמים הקשורים לדליפת שתן כוללים סוכרת, עודף משקל, דיכאון, כריתת רחם, היסטוריה משפחתית ושימוש בתרופות מסוימות. לפעמים בעיה ברצפת האגן (השרירים, הרצועות והרקמות המחזיקות את איבריה הפנימיים של אישה) יכולה גם כן לגרום לדליפת שתן. מבוכה וחוסר מודעת לכך שניתן לטפל בבעיה גורמת לנשים רבות להימנע מלפנות לעזרה רפואית. לאחר שהרופא יאבחן את הסיבה לדליפת שתן, הוא יוכל לייעץ לך כיצד תוכלי לשפר את מצבך.

באוסטאופורוזיס (דלדול עצם) העצם נחלשת ועולה הסיכון לשברים. למרות שנשים רבות מתחילות לאבד מסת עצם סביב גיל 30, לאחר מנופאוזה תהליך זה מהיר יותר. אוסטאופורוזיס היא תהליך ״שקט״, כלומר, את אולי לא תדעי שאת סובלת מ אוסטאופורוזיס עד שתשברי עצם. כדי לאבחן אוסטאופורוזיס יש לעבור בדיקה לצפיפות העצם, המומלצת לנשים מעל גיל 60 ולנשים בגיל המעבר מעל גיל 50.

לקריאה נוספת אודות דלדול עצם בגיל המעבר לחצי כאן

גיל המעבר לא מתחיל בנקודה ברורה וזמן ההגעה לסופו, לנקודה שבה תהיי במנופאוזה, עשוי להימשך גם 8 שנים.

לקריאה נוספת על גיל המעבר לחצי כאן

כאשר המנופאוזה מגיעה לפני גיל 40 היא מכונה מנופאוזה מוקדמת. מנופאוזה מוקדמת עלולה להגיע מוקדם יותר מסיבות גנטיות, בעקבות טיפול רפואי או לאחר ניתוח להסרת הרחם או השחלות.

לקריאה נוספת על מנופאוזה מוקדמת – לחצי כאן

גלי חום משתנים בין אישה אחת לחברתה. יש נשים החוות גלי חום לזמן קצר מאוד ואילו נשים אחרות עלולות לחוות גלי חום למשך מספר שנים. אך בדרך כלל, עוצמתם פוחתת עם הזמן.
חשוב לזכור כי יש דרכים יעילות רבות כדי להקל על תחושה לא נוחה זו. התייעצי עם הרופא לגבי הטיפול המתאים לך.

ככל הנראה לא תוכלי ללא טיפול למנוע גלי חום בגיל המעבר, אבל יש דברים שאת יכולה לעשות על מנת לגרום להם להיות חמורים פחות או להגיע לעיתים יותר רחוקות. לצורך כך עלייך להימנע מהגורמים הבאים: מתח, קפאין, אלכוהול, מאכלים חריפים, חום, בגדים צמודים ועישון

כן. למרות ירידה בפריון בשלב זה, את עדיין יכול להיכנס להריון. אם אינך רוצה להרות השתמשי באמצעים למניעת הריון:

• במשך שנה אחת לאחר המחזור האחרון שלך אם את מעל גיל 50.
• במשך שנתיים לאחר המחזור האחרון שלך אם את מתחת לגיל 50.

בכל שאלה בנוגע לטיפול שלך עלייך להתייעץ עם הרופא שלך, הוא זה שיודע הכי טוב מה הטיפול המתאים לך.