האבחון של גיל המעבר אינו מתבצע בבדיקה ספציפית, אלא על ידי הערכה כללית של מצבך, גילך, סדירות המחזור החודשי, והתסמינים שמהם את סובלת. כל אלה יתנו תמונה ראשונית האם אכן התחלת את גיל המעבר.
בדיקת הורמון FSH בגיל המעבר
כדי לאשש את האבחנה שהגעת לגיל המעבר, ניתן למדוד את רמת ההורמוןFSH בדם. יחד עם זאת, רמות גבוהות של FSH בפני עצמן אינן סמן מובהק של גיל המעבר. מכיוון שבזמן גיל המעבר רמות האסטרוגן וה-FSH משתנות בימים שונים, מדידה אחת של רמת FSH אינה בהכרח מצביעה על גיל המעבר, ולכן יש למדוד את רמת ההורמון מספר פעמים. גם שימוש בהורמונים שונים (למשל גלולות למניעת הריון) פוגע באמינות בדיקת FSH.
אם רמת הורמון FSH בדם היא באופן עקבי גבוהה מ- 35, ולא קיבלת ווסת במשך יותר משנה (12 חודשים רצופים), ניתן להניח שהגעת למנופאוזה.
שימי לב, אם את סובלת מגלי חום ומחזור חודשי לא סדיר, גשי לרופא להתייעצות.
בדיקות מומלצות סביב תקופת גיל המעבר
להלן הבדיקות שמומלץ לעבור סביב תקופת גיל המעבר על מנת לאבחן את המצב:
בדיקה גופנית
- מדידת משקל וגובה, מדידת לחץ דם
- בדיקה גניקולוגית
- בדיקת שד
בדיקות דימות
- אולטרסאונד אגני. הרופא יקבע האם יש צורך לבצע את הבדיקה עפ״י מצבך.
- ממוגרפיה – אם אינך נמצאת בקבוצת סיכון לסרטן השד, הנחיות משרד הבריאות הן לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים מעל גיל 50.
- בדיקת צפיפות עצם – בגיל המעבר, רמות נמוכות של אסטרוגן יכולות לגרום לאיבוד מסת עצם. אבחון מוקדם של ירידה בצפיפות העצם (מאוסטיאופניה או אוסטיאופרוזיס) חשוב לבנייה ושימור של מסת העצם. הבדיקה נעשית על ידי אולטראסאונד או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והיא לוקחת מספר דקות בלבד. בדיקה זו מומלצת לנשים בגיל המעבר, בנשים עם גורמי סיכון ובנשים המטופלות בתרופות.
בדיקות דם
אין חובה לבצע בדיקת דם, אבל לפעמים הרופא יבקש לבצע בדיקה של מדדים שונים כגון: הורמון בלוטת התריס (TSH) , גלוקוז בדם, פרופיל שומנים בדם ותפקודי כבד. אם את חווה ירידה בחשק המיני, הרופא עשוי לבדוק את רמת הורמון טסטוסטרון.
בדיקות נוספות
PAP – משטח צוואר הרחם. בדיקה זו מומלצת בתדירות של אחת לשלוש שנים.
